מחפשים מוניטורים אולפניים? הקליקו כאן או גיללו לתחתית העמוד למדריך שלנו לבחירת מוניטורים ומיקום נכון שלהם בחדר.

מה הם מוניטורים אולפניים?

המוניטורים (שם נרדף לרמקולים לשימוש אולפני) הם התחנה האחרונה בדרך של המוזיקה הנוצרת באולפן לאוזני המאזינים. להבדיל מאוזניות - שלרוב מביאות איתן חסרונות משלהן כמו ייצוג סטריאופוני ותחושת מרחב מעוותים מעט - המוניטורים מהווים את הכלי המהימן ביותר של המפיק או הטכנאי כדי לאמוד את המיקס. טיב העבודה שלו יהיה תלוי באופן ישר ביכולת שלו לסמוך על הצליל שבוקע מהמוניטורים האולפניים ולבצע על בסיסו החלטות שונות. בגלל שאיכותו של כל אות אודיו לעולם לא תעלה על איכותה של החולייה החלשה ביותר בשרשרת - הוצאה של אלפי שקלים על המוניטורים לבדם היא השקעה נפוצה של אולפנים מקצועיים.

מיקס טוב הוא כזה שישמע מאוזן וברור לאוזן בין אם הוא מנוגן דרך אוזניות, מערכת סטריאו לרכב, טלוויזיה או מקלט רדיו ישן. כדי להגיע לתוצאה כזו דרושים רמקולים שיהיו מסוגלים לייצג את המוזיקה המתנגנת באופן נקי, מפורט ונאמן למקור, מבלי להקצין תחומי תדרים מסויימים - התנהגות נפוצה של מערכות סטריאו ביתיות או רמקולים למחשב אישי, שלרוב ידגישו את תדרי הבס כדי להרשים את המאזינים ולהגדיל את המכירות.

מערכות סטריאו ורמקולים ביתיים למחשב לרוב ינפחו את תדרי הבס כדי לספק צליל פאנצ'י ומושך יותר, מה שעלול להטעות אתכם במקרה של שימוש אולפני שבו תיאלצו לבצע החלטות הרות גורל על בסיסו.

יכולתם של המוניטורים לייצר צליל באופן ברור, מבלי להוסיף לו רעש או עיוות (Distortion) תלויה בין השאר ב-Headroom שלהם, או במילים אחרות במרווח שבין עוצמת העבודה שלהם לעוצמה המקסימלית שהם מסוגלים לייצר. הפרמטר המכריע בעניין הוא ההספק החשמלי - שנמדד בוואט (Watt, מסומן ב-W). כאשר ההספק שנדרש עבור עוצמת העבודה מגיעה לרמות שמתקרבות לעוצמה המקסימלית של הרמקול הוא עלול לייצר עיוות שיעכיר את הצליל, יפגע ברמת הפירוט שלו ובמקרים קיצוניים גם עלול לגרום נזק לרכיבים הפנימיים. ככל שההספק גבוהה יותר, הטווח הדינמי של האודיו רחב יותר ומתקבלת רמת פירוט גבוהה יותר של גלי הקול, מה שמקל על איזון של עוצמות האלמנטים במיקס וכיוון מדוייק של מעבדי צליל שונים כמו קומפרסורים, לימיטרים וכדומה. בעוצמת שיא (Peak) של עבודת המיקס באולפן (מכה של תוף סנייר למשל) נדרש מהרמקול הספק שיכול להיות גבוה עד פי עשרה מההספק הדרוש בהאזנה רגילה למוזיקה, צפייה בוידאו או גיימינג - כלומר אם הספק העבודה בשימוש ממוצע שלכם עומד על 30W, יידרש הספק של עד כ-300W עם נגינה של כל מכת סנייר - ולכן רוב המוניטורים שנועדו לשימושים אולפניים עובדים בהספקים גבוהים משמעותית מאשר רמקולים סטנדרטיים למחשב.

בנוסף, באולפנים ביתיים ובמיוחד בעבודה של יוצרי מוזיקה אלקטרונית, המוניטורים ישמשו לרוב גם כמקור צליל במהלך הקלטה של כלים שונים - כמו כלי נגינה וירטואליים (VST), מכונות תופים, פסנתרים חשמליים, סינתיסייזרים ועוד - ועליהם להיות מסוגלים לעמוד בהספק הנדרש של נגינה חיה בכלים אלה.

תוכן עניינים

• מוניטורים נגד אוזניות
  
• איזה מוניטורים יתאימו לי?
• מיקום המוניטורים בחדר
• מוניטורים אולפניים מומלצים

מוניטורים נגד אוזניות

בדומה למוניטורים, גם רוב אוזניות האולפן יעניקו ייצוג מאוזן של כל התדרים במיקס ויעזרו לכם לבצע החלטות מסויימות בשלב ההפקה והמיקס, כאשר כל אולפן שמכבד את עצמו מחזיק תמיד דגם איכותי (ולרוב יותר מאחד, לצרכי השוואה) של 2 האופציות בהישג יד. אף על פי כן לרוב מומלץ ליוצרים, מפיקים וטכנאים חובבים להתחיל לעבוד עם אוזניות בלבד - מה שגם מקל על הכיס בשלב ההשקעה הראשונית של קניית ציוד לאולפן ביתי. 

כדי להבין מה ההבדל האמיתי בין השניים יש לקחת בחשבון את הצורה בה עובד המוח האנושי. כשאנחנו שומעים צלילים בעולם האמיתי, מוחינו מקבל את השמע באופן קבוע משני מקורות - אוזן ימין ואוזן שמאל במקביל - ומעבד את הנתונים באופן שלוקח בחשבון את הזמן בו נכנס הצליל לכל אוזן כדי לקבוע מאיפה הצליל הגיע ומה כיוונו. לעומת זאת, כאשר משתמשים באוזניות, הצליל מגיע לשתי האוזניים בדיוק באותו הזמן - מה שיגרום לכל האלמנטים במיקס להישמע רחוקים יותר אחד מהשני ולאפקטים שמנצלים את תחושת המרחב שלנו כמו Delay ו-Reverb להישמע רחבים ועמוקים יותר.

למרות זאת, יתרון משמעותי שיספקו לכם אוזניות אולפן על פני מוניטורים הוא העובדה שהן לא תלויות באקוסטיקה של האולפן. במהלך עבודה עם מוניטורים אולפניים, הצליל שבוקע מתוכם יפגע בקירות וברהיטים סביבם ובמקרה של חדרים שלא עברו טיפול אקוסטי מקצועי עלול לגרום לעיוותים שונים: מצליל עכור, הדגשה של תחומי תדרים באופן שיגרום למשל לכלי נגינה מסויימים לבלוט יותר מאחרים ואפילו עד לביטול מלא של תדרים כלומר חוסר יכולת לשמוע אותם כלל. לכן, אוזניות אולפן לרוב יספקו יכולת ניתוח "כירורגית" מדוייקת יותר של המיקס שלכם.

לרוב מומלץ ליוצרים וטכנאים שעושים את צעדיהם הראשונים בעולם ההפקה והמיקס להתחיל לעבוד עם אוזניות בלבד, מה שינמיך משמעותית את גובה ההשקעה הראשונית בציוד וימנע בעיות אקוסטיקה הנפוצות במיוחד באולפנים ביתיים, שמעכירות את הצליל ופוגמות ביכולת לבצע החלטות חשובות על בסיסו.

עבודה עם מוניטורים לעומת זאת מאמצת הרבה פחות את האוזן ומהווה אופצייה טבעית ונוחה יותר במהלך שעות עבודה ממושכות. לרוב כאשר תעברו ממצב של עבודה עם אוזניות להאזנה דרך מוניטורים תגלו שהפעלתם מעט מדי מאפקטים מבוססי מרחב כמו Delay ו-Reverb שבלטו מאוד בעבודה עם האוזניות ותיאלצו להגביר אלמנטים חלשים יותר - כמו ליין סינתיסייזר עדין או מכות ההיי-האט - כדי שישמעו באופן ברור דרך המוניטורים. בנוסף, בגלל ההקצנה של תמונת האודיו שנוצרת בהאזנה דרך אוזניות, סביר למדי שתרצו גם ליצור מרווחים גדולים יותר בין הכלים השונים, עם Panning אינטנסיבי יותר ימינה ושמאלה.

בתרגום של מיקס מאוזניות למוניטורים לרוב תיאלצו להגביר מעט אלמנטים עדינים יותר שבלטו בעבודה עם האוזניות ולרווח מעט את תמונת הסטריאו עם Panning אינטנסיבי יותר של אלמנטים ימינה ושמאלה.

איזה מוניטורים יתאימו לי?

ישנם כמה משתנים עיקריים שמבחינים בין הסוגים השונים של רמקולים לעבודה אולפנית. חשוב לזכור שהמוניטרים בסופו של דבר מהווים אלמנט משמעותי, אך יחיד מהמכלול שיוצר את הצליל שמגיע לאוזנינו, כאשר האקוסטיקה - או האופן שבו גלי הקול מתפזרים בחדר - מהווים אלמנט משמעותי נוסף. לכן בבחירה של מוניטורים, במיוחד לאולפנים שלא עברו מקצה שיפורים של אקוסטיקאי - חשוב לקחת בחשבון את הגודל והמאפיינים של החדר. ככלל אצבע, חדרים עם מאפיינים אקוסטיים "מיטביים" הם כאלה שהצלעות שלהם באורכים שונים (חדר שהוא "ריבוע" מושלם לצורך העניין יערים קשיים רבים על ייצוג מאוזן של גלי קול בחלל), כאשר חדרים עם קירות לא מקבילים יהיו טובים אפילו יותר. אחת הבעיות האקוסטיות המרכזיות באולפנים ביתיים נגרמת כתוצאה מהחזרי הצליל של גלים שבוקעים מהמוניטורים ופוגעים בקירות החדר, וניתן לצמצם בעיה זו במידת מה באמצעות מיקום של רהיטים ופדים אקוסטיים במיקומים אסטרטגיים.

להלן כמה מונחים בסיסיים שיעזרו לכם לבחור מוניטורים אולפניים שמתאימים לחלל העבודה שלכם:

1. אלמנטים (Drivers) - האלמנטים הם הרכיבים על גוף הרמקול שתנועתם יוצרת את הצליל שאנו שומעים. האלמנט שמייצר את תחום התדרים העליון נקרא "טוויטר" (Tweeter), וזה שמייצר את תחום התדרים התחתון (או: "הבס") נקרא "וופר" (Woofer). לעתים תמצאו מוניטורים שכוללים אלמנט נוסף שלישי שיהיה אחראי על ייצור התדרים האמצעיים (Mid-range driver). קוטר האלמנטים נמדד באינץ' ועשוי לשחק תפקיד חשוב בבחירת המוניטורים שלכם, מכיוון שהוא משפיע באופן ישיר על תחום תגובת התדרים של הרמקול. רמקולים בעלי אלמנט וופר רחב יותר - כמו מוניטורים של 8" לצורך העניין - יהיו מסוגלים לייצר תדרי בס עמוקים יותר. אם אתם יוצרים מוזיקה אלקטרונית, כזו שהייעוד העיקרי שלה הוא להתנגן דרך מערכות הגברה ברחבות ריקודים גדולות יהיה זה נכון לבחור את הרמקול עם הוופר הרחב ביותר שמתאפשר לכם או לחליפין להוסיף לחבילה סאב-וופר אולפני, שיעזור בייצור של תדרים נמוכים שהינם קריטיים עובר סגנון זה (עוד על זה בהמשך). לעומת זאת, אם אתם נגני גיטרה שמקליטים שירים באולפן ביתי קטן, מוניטורים של 5" ככל הנראה ייענו על כל הצרכים שלכם.
   
   חשוב לדעת שתדרים נמוכים דורשים מרחב גדול יותר על מנת להמנע מביטולי תדרים ולהישמע כראוי, לכן שימוש במוניטורים עם וופר רחב בחדרים קטנים ייגרום לתדרי הבס להיות חרישיים או אילמים לחלוטין. למוניטורים של 8" לרוב יידרשו לפחות 4 מטר אורך כדי להתבטא כהלכה בחדר. שימוש בפתרונות אקוסטיקה כמו "לוכדי בסים" לרוב יישפר את ייצוג התדרים הנמוכים בחדר. אם חלל העבודה שלכם מוגבל, תקבלו צליל איכותי ומדוייק בהרבה ממוניטורים עם אלמנטים קטנים יותר.
   
   קריטריון נוסף שישפיע על ייצור הצליל של המוניטורים הוא החומר ממנו עשויים האלמנטים, אולם היצרניות מציגות חידושים בגיזרה זו על בסיס קבוע וקל מאוד להיאבד במונחים השונים שהן מציגות. טוויטרים לרוב יהיו עשויים ממשי, מיילר (חיקוי סינתטי של משי), זכוכית, פחמן, טיטניום או סגסוגות מתכת שונות - כאשר למבנה שלהם תהיה השפעה משמעותית על הכיווניות של התדרים הגבוהים והפיזור שלהם ברחב. וופרים לרוב מעוצבים כ-"קונוסים", מחומרים עמידים דוגמת פולי-פרופילן, פיברגלאס או קוולאר (Kevlar). חומרים דוגמת נייר או בד נפוצים בזכות התגובה שלהם, המזכירה תגובה של משי בעלות ייצור נמוכה. פיברגלאס, ארמיד ופולי-פרופילן הם חומרים מעט כבדים יותר שנוצרו מכוונה לייצר אלמנטים בעלי אורך חיים גבוה יותר. ככל שהמשקל של החומר ממנו עשוי האלמנט יהיה נמוך יותר, כך הוא ייקל על האלמנט לרטוט ולייצר צליל הדוק ומדוייק יותר. 
   
   

2. פורט (Port) -על מוניטורים רבים (לרוב מוניטורים בטווח המחירים הנמוך עד בינוני) תמצאו חורים בצורות שונות בשם "פורטים", שבאמצעות שחרור של אוויר מתוך המארז תורמים ליכולת של המוניטור לייצר תדרים נמוכים. למרות שפורטים אכן מסייעים רבות להעמיק את תגובת תדרי הבס של המוניטור, הם נוטים להיות מדוייקים הרבה פחות מאשר הוופר בייצור התדרים הללו - עם אופן עבודה ש-"מורח" מעט את גלי הקול וגורם לתגובה פחות הדוקה. המריחה הזו באה לידי ביטוי באופן מוגזם אף יותר כאשר הפורטים ממוקמים בחלק האחורי של המוניטור, כשהוא ממוקם קרוב מדי לקיר. כפי שציינו קודם, תדרים נמוכים זקוקים למרחב כדי שיוכלו להישמע כהלכה ולכן אם אין לכם מטר או שניים עודפים בין הקיר לעמדת ההאזנה שתוכלו להקדיש לעניין - כנראה שיהיו עדיפים עבורכם מוניטורים עם פורטים שממוקמים מלפנים, או כאלה ללא פורטים כלל.
   
   
   
   
   

3. מוניטורים אקטיביים ופסיביים - כמו כל רמקול, גם מוניטורים לשימוש אולפני מתחלקים לאקטביים ופסיביים, או - "מוגברים" ו-"לא מוגברים". ההגדרה "מוניטור אקטיבי" מתייחסת לשילוב של מגבר פנימי בתוך הרמקול, שדרוש על מנת להניע את האלמנטים ולייצר את הצליל. זו הפונקצייה הנפוצה ביותר, משום שהיא דורשת מהצרכן מינמום מאמץ. בעבודה עם מוניטורים פסיביים תדרשו לקנות גם מגבר חיצוני על מנת שיספק להם כוח ותצטרכו למצוא כזה שיתאים ספציפית עבור הספק המוניטורים שלכם והאופי שלהם. בקניית מוניטורים אקטיביים, עבודת ההתאמה בין המגבר והאלמנטים נעשתה כבר על ידי היצרן והדבר מקל על הצרכן הסופי. כמו כן, מוניטורים אקטיביים כוללים לעתים קרובות שני מגברים מובנים (Bi-amped) ואפילו שלושה (Tri-amped) - זה בגלל שהאלמנטים של הרמקול נוטים להיות מדוייקים יותר כשהם זוכים להגברה עצמאית משלהם ומערכת עם זוג מגברים למשל מאפשרת לספק כוח שמותאם אישית בנפרד עבור הוופר ועבור הטוויטר על ידי רכיבים ייעודיים.
   
   

4. סאב-וופר (Sub-woofer) - סאב-וופר אולפני הוא למעשה רמקול שתפקידו לייצר את התדרים הנמוכים ביותר במערך הניטור שלכם, והוא עושה זאת על ידי חיתוך של הצליל בנקודה מסויימת על ספקטרום התדרים (נקראת גם נקודת Crossover). כל הצליל שנמצא מעל נקודת ה-Crossover יגיע אל האלמנטים של המוניטורים עצמם כמו הוופר והטוויטר, בעוד כל הצליל שנמצא מתחתיה - לרוב תדרים עמוקים במיוחד ואף כאלה שמרגישים בגוף יותר מאשר שומעים באוזן - ינותבו אל הסאב-וופר עצמו. אם אתם מפיקים מוזיקה עבור סרטים או סדרות טלוויזיה כמו גם מוזיקה אלקטרונית למערכות הגברה יקרות של מועדונים - ללא ספק תזדקקו לסאב-וופר שיעזור לבצע החלטות שקשורות לתדרים הנמוכים במיקס שלכם. לעומת זאת, אם אתם מפיקים להקת רוק או הרכבי ג'אז תסתדרו מצויין עם זוג מוניטורים אולפניים בלבד. גם כאן נציין שהיכולת שלכם להפיק תועלת מסאב-וופר תלויה בגודל החלל שיש לכם לעבודה. עבודה עם סאב-וופר בחללים קטנים תייצר בעיות רבות יותר משהיא מסוגלת לפתור, כמו צליל מרוח ולא ברור עם תדרים מסויימים שיהיו אילמים לחלוטין.
   
   

5. טווח העבודה - לעתים קרובות תמצאו את המונחים Near-field (טווח קרוב) או Far-field (טווח רחוק) בפרטי המוצר של מוניטירים אולפניים שונים. 
   
   באופן כללי, רמקולים המוגדרים כ-"Near-field" הינם רמקולים עם אלמנטים קטנים יותר שנועדו להיות ממוקמים קרוב למאזין, במרחק של חצי מטר עד מטר אחד. יתרון משמעותי שלהם עבור אולפנים ביתיים הוא שאחוז גבוהה מהצליל יגיע ישירות מהמוניטורים לאוזניים שלכם, מבלי לקבל החזרים מקירות ורהיטים שעלולים לעוות את הצליל - ולכן הוא יקטין את התלות של המוניטורים באקוסטיקה נאותה. לרוב מוניטורים כאלו יוצבו על סטנדים או על גבי שולחן העבודה האולפני (אולם במקרה כזה הם ייגמרו לשולחן לרטוט ולפגום באיכות השמע ועל כן מומלץ להשתמש בפדים לבידוד אקוסטי.
   
   מוניטורים שנופלים תחת ההגדרה "Far-field" הם רמקולים שלרוב יעשו שימוש באלמנטים גדולים יותר ויהיו ממוקמים קרוב יותר לקצוות החדר, במרחק של כ-3 מטרים מהמאזין. הם נועדו לנצל את המירב מאקוסטיקת החדר ולייצג באופן מלא את המוזיקה. לרוב הם יהיו בעלי טווח תחום תגובת תדרים רחב יותר שייקל עליכם לשמוע את המיקס בשלמותו. אולם בגלל התלות שלהם באופי החדר, לרוב שימוש במוניטורים כאלה יהיה שמור לאולפנים גדולים שעברו טיפול אקוסטי מקצועי.
   
   
   
   
   

6. פונקציות נוספות - רוב המוניטורים מציעים פונקציות מסויימות שמאפשרות לבצע שינויים בתגובה של האלמנטים ובאופן בו הם מייצרים צליל על מנת לעזור לכם להתמודד עם בעיות אקוסטיות שונות בחדר. פונקציות דוגמת "Room Correctiom" או "Equalizer" עשויות לעזור בצימצום תדרים שנשמעים מוגזמים בחלל העבודה שלכם, אולם הן לעולם לא יוכלו לגרום לחדר עם אקוסטיקה עלובה להשימע טוב ולכן יש להתייחס אליהן בעירבון מוגבל. 
   
   

מיקום המוניטורים בחדר

כשזה נוגע למיקום של המוניטורים בחדר, קיימת נוסחא מודייקת מאוד לחישוב וקביעת המרחקים שלהם אחד מהשני ומעמדת ההאזנה שלכם. כאמור, מוניטורים מסוג "Near-field" נועדו להיות ממוקמים כחצי מטר עד מטר מהמאזין - ויש למקם אותם בצורה של משולש שווה צלעות. כלומר, המרחק בין 2 המוניטורים עצמם צריך להיות זהה למרחק בין כל מוניטור לעמדת ההאזנה שלכם. מיקום כזה יבטיח תגובת תדרים מיטבית ותמונת סטריאו מדוייקת שתקל על עבודת המיקס שלכם. 

מיקום של מוניטורים על חפץ אחר, כמו שולחן העבודה, לרוב ייגרמו לו לרטוט ולייצר תדרים נוספים שיעוותו ויפגמו בדיוק של הצליל שלהם עצמם - ולכן מומלץ למקם אותם על זוג סטנדים ייעודיים למוניטורים. שימוש בסטנדים ייעודיים יקנה לכם גם את האפשרות לשלוט בגובה של המוניטורים. באופן אידיאלי, על המוניטורים להיות ממוקמים כך שאלמנט הטוויטר שלהם יירה את הצליל ישירות בגובה האוזניים שלכם כאשר אתם יושבים בעמדת ההאזנה, בדרך כלל בגובה שבין 120 ל-140 ס"מ. אם בכל זאת בחרתם למקם את המוניטורים על שולחן העבודה או רהיט אחר, מומלץ לרכוש עבורם פד לבידוד אקוסטי שימנע מהם להרעיד את החפץ עליו הם מונחים וישמור על תגובת צליל מיטבית.



מוניטורים אולפניים מומלצים

זיכרו שבסופו של עניין, אתם אלו שישבו ויקשיבו למוניטורים במהלך שעות עבודה ארוכות - ולכן חשוב להאזין לכמה שיותר אופציות ולבצע החלטה על סמך הדגמים שנשמעים באופן המאוזן ביותר לאוזניכם. מוניטורים אולפניים אמנם נועדו לספק תגובה ניטרלית ושקופה, אך גם המוניטורים היקרים ביותר אינם מציעים תגובה ליניארית מושלמת ולכן אין תחליף להיכרות מיטבית עם האופי הייחודי של המוניטורים שלכם.

כאשר אתם בוחרים מוניטורים מומלץ להגיע להאזין למספר רב של דגמים ככל האפשר. יהיה לכם קל יותר אם תכינו מראש רשימה של שירים שאתם מכירים היטב (ואולי אפילו כמה מיקסים שעבדתם עליהם בעצמיכם) על על גבי דיסק-און-קי ותבקשו להשמיע אותם דרך דגמי התצוגה שבחנות - כך תקבלו הערכה מדוייקת יותר של האופי הייחודי של כל מוניטור. לסיכום, הכנו רשימה של מספר דגמים מומלצים על מנת שהפכו את תהליך בחירת המוניטורים למשימה קלה יותר - והם מסודרים מהמחיר הנמוך לגבוה.

סדרת Tannoy Reveal

סדרת מוניטורים שזוכה להמלצות של מקצוענים רבים בעולם, עם מחירים מצחיקים של 1,100 ש"ח לזוג מוניטורים הקטנים ביותר עד כ-2,400 ש"ח לגדולים ביותר. גם היא עושה שימוש בפורטים קדמיים ואף כוללת כניסת Aux סטנדרטית של 3.5 מ"מ שמאפשרת חיבור נוח של נגנים שונים.

סדרת Berhinger Truth

סדרת רמקולים אולפניים שזכתה לתשבוחות רבות במהלך השנים בזכות תמורה גבוהה במיוחד בנקודת מחיר נוחה לאולפנים ביתיים - שמתחילה מאיזור ה-2,200 ש"ח. בשלב מסויים במרוצת השנים הופסק הייצור שלה לטובת סדרה חדשה יותר, אך עקב הביקוש הרב לחברה לא נותרה ברירה אלא לחזור ולייצר אותם לטובת מפיקים, טכנאים ויוצרים בכל העולם.


סדרת Focal CMS

מוניטורים אולפניים משובחים מבית חברה נוספת שנחשבת לשם דבר בעולם הציוד האולפני. אם התמזל מזלכם ויש לכם תקציב של בין 5,000 ל-10,000 להשקיע במוניטורים, סדרת CMS מציעה איכות צליל מהטובות ביותר בשוק.

לחזרה לראש העמוד, הקליקו כאן.