מקלדות שליטה 25, 49, 61 או 88 קלידים לנגינה והקלטה באולפן

כשזה מגיע לציוד הדרוש לאולפן ביתי, יש רשימה די ברורה של מצרכים בסיסיים שעליכם לרכוש לפני שתוכלו להתחיל לעבוד. לא משנה עם מי תתייעצו, כנראה שרוב הפריטים ברשימה יישארו די דומים.
בין המוצרים שאנו מדברים עליהם קרוב לוודאי יהיה מחשב - שמהווה את לב לבו של אולפן ההקלטות המודרני. בנוסף, כנראה שתזדקקו לתוכנת הפקה כלשהי דוגמת Cubase, Ableton, Pro Tools, FL Studio או Logic. אחרי שיש ברשותכם את שני אלה, מומלץ להצטייד בציוד האזנה מקצועי. אם אינכם יכולים להרשות לעצמיכם רכישה של זוג מוניטורים אולפניים בשלב זה, גם אוזניות אולפן פשוטות יחסית יהוו פיתרון טוב יותר מאשר רמקולים של מחשב נייד.
מה זה מקלדת שליטה?
את אחד המקומות הגבוהים ברשימת הציוד הנחוץ לאולפן ללא ספק תופסת מקלדת השליטה. מכשיר שמזכיר בצורתו ומראהו החיצוניים אורגן או פסנתר חשמלי, עם בין 25 ל-88 קלידים וממשק עבודה הכולל אוסף של כפתורים, מסכים ותפריטים. אך בניגוד לכלי נגינה כמו אורגן או סינטיסייזר, מקלדת שליטה לא כוללת מנוע צליל פנימי.
למעשה, מרבית מקלדות שליטה לא מסוגלות להשמיע אף צליל בכוחות עצמן. הן משמשות לשליטה במקורות צליל חיצוניים - ביניהם מכונות תופים וסינטיסייזרים. אך אולי השימוש הנפוץ ביותר עבור מקלדות שליטה הוא עבודה עם תוכנות מחשב שנקראות "כלי נגינה וירטואליים". במקום צליל, המקלדת מתקשרת באמצעות פרוטוקול נתונים ייחודי שנקרא "MIDI". הוא משדר למחשב או לכלי הנגיינה המחובר אליו נתונים על הכפתור או הקליד שנלחץ בכל רגע נתון, וכך ניתן לשלוט כמעט בכל כלי נגינה אלקטרוני - בין אם מדובר בכלי פיזי כמו אורגן, סינטיסייזר או סאמפלר ובין אם בגרסאות הוירטואליות של הכלים האלו בתוכנת ההפקה (DAW) המועדפת עליכם.
תוכן עניינים
מה זה MIDI?
כדי להבין בדיוק מה זה מקלדת שליטה, צריך לדבר על הנתונים שזורמים בתוכה. פרוטוקול MIDI, או Musical Instrument Digital Interface, הוא סטנדרט טכני לתעבורת נתונים בין מחשבים, כלי נגינה אלקטרוניים ושאר ציוד אודיו. הוא פותח על ידי ועדת נציגים נבחרים של תעשיית המוזיקה ב-1983 ועם השנים הפך לאלמנט שאף כלי נגינה אלקטרוני אינו שלם בלעדיו.
לפני תחילת עידן ה-MIDI, יצרניות כלי הנגינה השתמשו בשיטות שונות ומשונות כדי לאפשר סינכרון בין מספר כלים כמו סינטיסייזרים ומכונות תופים, כך שינגנו באותו הקצב ויוכלו להשפיע זה על זה. כל כלי השתמש בשיטה אחרת, ושילוב כלי נגינה אלקטרוניים מיצרניות שונות למערך אחד היה עניין מסובך.
משימת הפיתוח של סטנדרט אחיד לתעשיית כלי הנגינה הייתה יוזמה של מייסד חברת Roland הותיקה, Ikutaro Kakehashi. במהלך מבריק שעתיד לשנות את פני תעשיית הציוד המוזיקלי, פנה Ikutaro ב-1981 לכמה מהחברות המשפיעות ביותר בתחום כלי הנגינה האלקטרוניים המתפתח ביניהן Sequential Circuits, Oberheim Electronics, Korg, Yamaha ו-Kawai כדי לבנות סטנדרט עבודה משותף.
התוצאה של המאמץ הקולקטיבי הזה היא טכנולוגייה שמאפשרת תעבורת נתונים חופשית בין כל אוסף אקראי של כלי נגינה אלקטרוניים, שלימים הפכה לסטנדרט התקשורת שבין מחשב למקלדת שליטה. הפרוטוקול שוחרר לאוויר העולם בסמוך למהפיכת המחשב האישי והדבר תרם רבות להשתרשות שלו בתעשייה. המחבר הסטנדרטי לתעבורת נתוני נתוני MIDI הוא ראש בצורת גליל עם 5 פינים, על אף שמכשירים קטנים יותר לעתים עושים שימוש במחברי 3.5 מ"מ שמצריכים מתאם מיוחד.

בעבודה עם מקלדת שליטה, נתונים דיגיטליים נוצרים כאשר לוחצים על הקלידים ומזיזים את המכוונים השונים שלה. מכאן הנתונים הללו, שכוללים מידע אודות התו הספציפי שנלחץ ועוצמת הלחיצה, יכולים להישלח למגוון רחב של מקורות צליל. רובם המכריע של הסינטיסייזרים בימינו כוללים כניסת MIDI כך שניתן לנגן עליהם ממקלדת חיצונית.
בשנות ה-2000 התפתחה וריאציה על טכנולוגיית ה-MIDI שמערבת חיבור ישיר למחשב בכבל USB. חיבור כזה למחשב, שנקרא גם MIDI-Over-USB, מאפשר כתיבה של תפקידים על המסך ונגינה אוטומטית שלהם באמצעות סינטיסייזר חיצוני או מכונת תופים, כמו גם שימוש במקלדת שליטה או סינטיסייזר כשלט עבור כלי נגינה וירטואלי שמותקן על מחשבכם. מחברי MIDI עשויים להיות שימושיים במיוחד עבור יוצרים שעושים שיש ברשותם אוסף גדול של כלי נגינה אלקטרוניים חיצוניים, על אף שנכון ליום כתיבת המאמר מרבית מקלדות השליטה בשוק כוללות יציאות USB בלבד.
בנוסף לכניסה ויציאה, כלי נגינה אלקטרוניים רבים כוללים מחבר MIDI נוסף המסומן בכיתוב "Thru", שנועד לפלוט החוצה אות זהה לזה שנכנס פנימה דרך מחבר ה-MIDI In. בניגוד למחבר ה-MIDI Out ששולח החוצה גם את הנתונים שנוצרים על ידי הכלי עצמו, דרך יציאת ה-MIDI Thru יעברו אך ורק הנתונים מכניסת ה-MIDI In של המכשיר ללא שינוי. הדבר מאפשר חיבור של מספר כלי נגינה וירטואליים בשרשרת כך שיישלטו על ידי מקור יחיד כמו סיקוונסר, מחשב או מקלדת שליטה.
פרוטוקול MIDI, שתוכנן במקור כפיתרון לסינכרון בין כלי נגינה, משמש היום עבור מגוון רחב של סיטואציות ביניהן שליטה בתאורת במה ואוטומציה של אלמנטים בהופעות. כך למשל גם שלטי תוכנה, מכשירים שמתוכננים לספק כפתורים ומכוונים לשליטה פיזית בתוכנות הפקה מוזיקלית ממוחשבות, פועלים בדרך כלל באמצעות נתוני MIDI-Over-USB.
לחזרה לראש העמוד
מה הם כלי נגינה וירטואליים?
באמצע שנות ה-90' החלו לצאת לשוק תוכנות ההפקה המוזיקלית הממוחשבות הראשונות. אחת החלוצות בתחום הייתה חברת Steinberg הגרמנית, שיצאה עם התוכנה שמהווה את אחת הבחירות הפופולריות של מפיקים, יוצרים וטכנאי סאונד עד היום - Cubase.
יחד עם הוצאת גרסא ה-3.02 של Cubase ב-1996 שיחררה החברה 6 כלים וירטואליים לעיבוד צליל שהיוו תוספים (או: Plug-Ins) עבור התוכנה המקורית. לתוספים שיצרה, ביניהם אפקטים Reverb, Echo ו-Auto-Panner, העניקה Steinberg את השם "VST" (או: Virtual Studio Technology). פיתוח ה-VST איפשר לחברות חיצוניות לייצר תוספים שיעניקו פונקציונליות נוספת לתוכנות הפקה מוסיקלית.
במרוצת השנים, הפורמט הפך לסטנדרט ויכולת עבודה עם תוספי VST היא פונקצייה סטנדרטית של תוכנות מקצועיות לעריכת אודיו. בזכות ההיצע הכמעט אין-סופי של תוספי VST כיום, תוכלו לשלב כמעט כל פונקציית עיבוד שעולה על דעתכם בכל תוכנת הקלטה: בין אם מדובר ב-EQ פשוט או אפקט Stereo Delay עם אפשרויות מודולצייה.

תוספי Virtual Studio Technology פותחו לראשונה על ידי חברת Steinberg ב-1996.
3 שנים לאחר פיתוח פורמט ה-VST, ב-1999, שיחררה עבורו חברת Steinberg עדכון שמקנה לתוכנה יכולת לקלוט אות MIDI. שילוב כניסה עבור פרוטוקול הנתונים MIDI, שהספיק לצבור תאוצה מאז המצאתו בעשור הקודם, הביא לפיתוח כלי נגינה מסוג חדש לחלוטין. מנוע הצליל של הכלים הללו (שנקראים VSTi או: VST Instruments) הוא למעשה קטע קוד וירטואלי בתוך תוכנת מחשב. התוכנה מקבלת נתוני MIDI מתוך מקלדת שליטה ומתרגמת אותם לתווים שאנו יכולים לשמוע. כלי הנגינה הראשון בפורמט VST היה סינתיסייזר של 16 קולות בשם Neon מבית Steinberg, אך מהר מאוד חברו אליה חברות תוכנה רבות נוספות.
כיום תוכלו למצוא מגוון בלתי נגמר של כלי נגינה וירטואליים מכל הסוגים והמינים ולנגן עליהם באמצעות חיבור USB פשוט של מקלדת שליטה למחשב. חלק מהתוספים עושים שימוש בהקלטות אמיתיות של כלי נגינה אקוסטיים כמו פסנתר, תופים או גיטרה. תוספי VST של פסנתר אקוסטי למשל כוללים לעתים קרובות דגימות צליל של כל אחד מ-88 הקלידים במספר רמות עוצמה. זאת על מנת להתאים את הצליל באופן מיטבי לאות ה-MIDI שמגיע מהמקלדת ולהעניק תגובה ריאליסטית ככל האפשר. תוספים כמו סינטיסייזרים לעומת זאת מסתמכים בדרך כלל על קטעי קוד בלבד, וחלקם משלבים אלגוריתמים ממוחשבים עם דגימות מוקלטות כדי להעניק אפשרויות עריכת צליל ייחודיות.
לחזרה לראש העמוד
קלידים

אז החלטתם שאתם צריכים מקלדת שליטה לאולפן הביתי שלכם. אבל כמה קלידים דרושים לכם? מקלדות שליטה מגיעות על פי רוב באחד מ-4 גדלים סטנדרטיים, עם 25, 49, 61 או 88 קלידים. מקלדת שליטה עם מספר קלידים גבוה יותר תעניק לכם חופש גדול יותר ביצירה ונגינת תפקידים, אך תקשה על איחסון וניידות בדרכים. עבור מי שהתרגל לנגן על פסנתר, קרוב לוודאי שמקלדת של 25 או 49 קלידים תהיה מגבילה מדי והוא ימצא את עצמו מתקשה לבטא רעיונות מוסיקליים במלואם. יוצרים אלקטרוניים לעומת זאת יסתפקו לעתים קרובות במקלדות קטנות יותר, שנכנסות ביתר קלות באולפנים ביתיים צפופים ונוחות יותר לקחת איתכם להופעות. אם אתם זקוקים ליכולת לבצע Split, או במילים אחרות לחלק את המקלדת ל-2 איזורים עם צליל שונה, גם זה עשוי להשפיע על מספר הקלידים הנחוץ לכם.
קלידים מגיעים במספר גדלים. בעוד מרבית מקלדות השליטה עושות שימוש בקלידים בגודל מלא, ממש כמו אלה של פסנתר אמיתי, דגמים קומפקטיים לעתים קרובות כוללים קלידים קטנים יותר (Mini Keys) כדי לאפשר ניידות קלה בדרכים. למרות היתרונות של מקלדות קומפקטיות, נגנים מנוסים שהתרגלו לקלידים סטנדרטיים לעתים קרובות יתקשו לנגן עליהן. עם זאת, הגודל הצנוע של הקלידים עשוי גם להקל על נגנים מתחילים וצעירים שעושים את צעדיהם הראשונים בעבודה עם מקלדת. אם אתם מחפשים כלי עוצמתי ליצירה ועיבוד באולפן, כנראה שרכישה של מקלדת שליטה עם מספר הקלידים הגבוה ביותר שתוכלו להכניס לחדר, בגודל מלא, היא האופצייה הבטוחה ביותר עבורכם.
עיקרון נוסף שמבדיל בין סוגים שונים של מקלדות שליטה הוא מגע הקלידים. גם מקלדות שליטה מבוססות, אחרי הכל, על פסנתרים אקוסטיים - שכוללים מערכת פנימית מסורבלת של פטישים ומיתרים. המנגנון הזה הופך את הקלידים של פסנתרים אקוסטיים לכבדים מעט ללחיצה ובעלי מגע ייחודי. מקלדות שתוכננו במיוחד עבור פסנתרנים, כמו אלה שמשולבות בפסנתרים חשמליים, כוללות מנגנון מכני לחיקוי התחושות הללו. מקלדות שליטה נועדו לטווח רחב של שימושים מלבד נגינת פסנתר, הן מגיעות עם מספר סוגים של מנגנוני קלידים:
1. קלידים שקולים (Weighted Hammer Action) - המנגנון הריאליסטי ביותר לחיקוי התחושה של פסנתר אקוסטי. לעתים קרובות תמצא מתחת לקלידים מערכת אמיתית של פטישים כדי להעניק להם מגע אותנטי. כאמור, מקלדות עם קלידים שקולים הן הסטנדרט בפסנתרים חשמליים. מקלדות שליטה שכוללות קלידים שקולים, לעומת זאת, נוטות להיות יקרות מאוד. עבור מי שמחפש תחושה אותנטית של פסנתר, לעתים קרובות פסנתר חשמלי יעניק תמורה גבוהה יותר במחיר נמוך יותר מאשר מקלדת שליטה מהקצה העליון.
2. קלידים חצי-שקולים (Semi-weighted Action) - מנגנון פשוט שמשווה לקלידים מעט משקל, בדרך כלל באמצעות קפיץ או משקולת פנימיים, אך עדיין קל יותר משמעותית ללחיצה מאשר קלידים שקולים. מנגנון קלידים חצי שקול הוא הנפוץ ברוב האורגניות וקיים גם בסינטיסייזרים מסויימים. אם אין מאחוריכם שנים של אימון ונגינה על פסנתר אקוסטי כנראה שלא תזדקקו למערכת מלאה של קלידים שקולים, אך מנגנוני קלידים "חצי-שקולים" לעתים קרובות יספקו חוויית נגינה נוחה ומהנה יותר מאשר קלידים ללא משקל כלל.
3. קלידי סינתיסייזר (Synth Action) - הוא מנגנון שעושה שימוש בקפיצים פשוטים ועדינים במיוחד כדי לאפשר לקלידים לזוז במהירות. הוא קל יותר ללחיצה מאשר שני הסוגים הקודמים, מה שמהווה יתרון בנגינה של עברים מהירים. מרבית האורגנים והסינטיסייזרים עושים שימוש במנגנון מסוג זה. הוא פשוט וזול ומאפשר לייצר מקלדות בעלות משקל עצמי נמוך במיוחד. בעוד המחסור בהתנגדות עשוי לדחות נגנים מסויימים, קלידי Synth Action הם קלים ונוחים לנגינה ויתאימו מאוד עבור כל מי שאינו קלידן מנוסה.
לחזרה לראש העמוד
ממשק

פרוטוקול ה-MIDI הלך ונעשה נפוץ יותר ויותר מאז המצאתו בשנות ה-80', כאשר כיום שליטת MIDI היא נפוצה עבור מגוון רחב של כלים נוספים מעולם האודיו המקצועי: מתוכנות ההפקה עצמן ועד משטחי שליטה של תקליטנים. הזמינות הרחבה הזו של חיבוריות MIDI איפשרה ליצרניות של מקלדות השליטה לשלב בהן מספר פונקציות נוספות, מלבד הקלידים עצמם, שיקלו על עבודה אולפנית כמו גם על מי שמשתמש במחשב נייד ומקלדת שליטה במהלך הופעות חיות.
מרבית מקלדות השליטה הנמכרות כיום מציעות כפתורים לשליטה בכל הפונקציות הבסיסיות של תוכנת ההפקה שלכם כך שלא תצטרכו לגעת בעכבר, ביניהן: Play, Stop, Record, Loop, Undo ועוד. בנוסף, אחוז גבוה מהן מגיעות עם פיידרים או מכוונים שמאפשרים שליטה חיה בעוצמות הערוצים בפרוייקט שלכם בכל רגע נתון. רבות מהן אף מציעות פונקציונליות מתקדמת יותר לשליטה בפרמטרים של הערוצים כמו Panning או שליחות לאפקטים.
כל הכפתורים והמכוונים הללו מאפשרים שליטה פיזית ממש מתחת לאצבעות גם עבור פרמטרים פנימיים של תוספים (Plug-Ins) הפעילים בתוכנת ההפקה שלכם. מגע פיזי עם כל המכוונים של התוספים שלכם עשוי להוסיף עניין לזרימת העבודה, אך הם לא תמיד יסתנכרנו באופן מדוייק עם הכפתורים על המקלדת. כדי לפתור בעיה זו, יצרניות רבות של מקלדות שליטה משלבות באריזה של מקלדות יקרות יותר תוכנה שמאפשרת מיפוי חופשי של כל אחד מכפתורי המקלדת לפונקציות כאוות נפשיכם וחלקן אף מציעות אופציית מיפוי אוטומטי - כך שבכל פעם שתפתחו Plug-In הוא יקשר את המכוונים הנכונים על המקלדת לאלו שעל המסך ללא עזרתכם.

מקלדת שליטה קומפקטית Akai MPK Mini MK2 עם 8 פדים לתיפוף
טרנד נוסף שהפך נפוץ במיוחד בשנים האחרונות הוא שילוב של פדים להקשה כחלק מהמקלדת. הפדים הללו עשויים גומי, מגיעים בדרך כלל בכפולות של 8 ונועדו לאפשר תגובה מהירה יותר מקלידים שתתאים לנגינת מקצבים בעבודה עם תופים ופרקאשן.
המקור של הפדים המרובעים הללו הוא ה-Akai MPC-60, מכשיר מהפכני להפקת ביטים שיצא לשוק ב-1988. הוא כלל טבלא של 16 פדים כאלו ובניגוד לסמפלרים אחרים מהתקופה שהיו מסוגלים לדגום רק קטעי מוזיקה ארוכים יחסית, ה-MPC-60 יכול היה להריץ דגימות באורך של 13 שניות לכל היותר. הממשק האינטואיטיבי שלו העניק למשתמשים לא רק יכולת טעינה חופשית של דגימות, אלא גם שיוך שלהן לפדים שונים על המכשיר כרצונם ושימוש בו באופן דומה לכלי נגינה מסורתי כמו פסנתר או תופים. כל זאת בשילוב עם הסיקוונסר הפנימי שאיפשר הקלטה של קטעים מוזיקליים בקלות וללא צורך באמצעים נוספים הפכו אותו לאגדה בקרב מפיקים אלקטרוניים ואת הממשק שלו לסטנדרט עבור מכשירים דיגיטליים לנגינת סאמפלים.

ה-MPC60 המקורי פותח בשיתוף פעולה בין חברת Akai למעצב כלי הנגינה Roger Linn.
מאז הוצאת ה-MPC-60, תיפוף בעזרת האצבעות (Finger Drumming) הפך נפוץ ויותר ויותר מכשירים החלו לחקות את טבלאת הפדים הייחודית שלו ליצירת מקצבים. הפדים של המכשירים השונים נבדלים זה בכמה מישורים, העיקריים שבהם הנם רמת הרגישות שלהם לעוצמת הלחיצה, הגודל הפיזי והתחושה. באופן כללי, מכשירים יקרים יותר נוטים להכיל פדים רגישים יותר למגע. חלקם כוללים נורות LED צבעוניות שיאפשרו לכם להאיר כל אחד מהפדים בצבע אחר ויקלו על זכירת מיקומי הסאמפלים. בנוסף, הממשק של מכשירים שתוכננו במיוחד לעבודה עם סאמפלים כמו ה-Native Instruments Maschine בדרך כלל יהיו נוחים יותר לתיפוף מאשר מקלדות שליטה בזכות תשומת הלב הרבה שהושקעה ספציפית בחוויית הנגינה על הפדים. עם זאת, במידה ואין ברשותכם כלי ייעודי לתיפוף אצבעות, כמה פדים על מקלדת השליטה בהחלט יכולים להוות תוספת מעניינת למערך ההפקה שלכם.
לחזרה לראש העמוד
Aftertouch
היא אחת הפונקציות הנפוצות ביותר עבור כלי מקלדת שנועדה לאפשר לנגן לבצע מניפולציות חיות על הצליל תוך כדי נגינה. היא חשה בשינויים קטנים בלחץ שהנגן מפעיל על הקליד לאחר הלחיצה הראשונית. במקלדות הכוללות Aftertouch, ניתן לחווט את המכשיר כך שהשינויים הקלים האלו בלחץ שהנגן מפעיל על הקלידים לאחר ההקשה ישלטו בפרמטרים שונים של כלי נגינה וירטואליים ואפקטים. כך למשל ניתן להגדיר שהפעלת לחץ נוסף על הקלידים מיד אחרי נגינת אקורד ייגרום לפילטר להיפתח או יפעיל ויברטו.
פונקציית ה-Aftertouch היא מסוג הדברים שנגנים מגלים שהם צריכים רק אחרי שהם מנסים בפעם הראשונה. מקלדות עם הפונקצייה הזו הן מעט מסובכות יותר לייצור ולכן באופן טבעי רק מקלדות השליטה היקרות יותר יכללו אותה. היא מגיעה ב-2 סוגים: Aftertouch מונופוני שנכנס לפעולה בכל מצב בו מתבצעת הפעלת לחץ על אחד הקלידים לאחר הלחיצה הראשונית ו-Aftertouch פוליפוני שמאפשר מודולצייה של כל אחד מהתווים על המקלדת באופן עצמאי.
לחזרה לראש העמוד
פונקציות נוספות
מקלדות שליטה רבות בימינו מציעות פונקציונליות רחבה מעבד לתפקוד הבסיסי שלהן ככלי נגינה עבור פרוטוקול MIDI. כך למשל תוכלו למצוא בשוק מקלדות שכוללות שעון פנימי וסיקוונסר, לתזמון ויצירה של קטעים ללא צורך במחשב. מקלדות עם Arpeggiator מובנה שמסוגל לרוץ על התווים של אקורדים במרקמים שמאוחסנים על גבי זיכרון המקלדת עצמה. מקלדות עם מסך שמציג נתונים חיים מתוך התוכנה וכאלו עם מערכת של נורות מעל הקלידים לסימון של סולמות. בעוד את מרבית האפשרויות הללו ניתן לחקות באמצעות מחשב, הן מהוות כלים חשובים עבור מי שמעוניין ליצור או להופיע ללא מחשב.
עם זאת, חשוב לזכור שפונקציונליות נוספת מחייבת שילוב של רכיבים נוספים במקלדת והופכת אותה למסובכת ומסורבלת יותר. זה עשוי להוות בעיה עבור מי שמעוניין להופיע עם מקלדת שליטה וזקוק לממשק פשוט ומהיר ככל האפשר, כמו גם משקל עצמי נמוך וגודל קומפקטי לניידות קלה בדרכים.
לחזרה לראש העמוד
חבילות תוכנה
מרבית מקלדות השליטה בתקציבים הבינוניים והגבוהים מגיעות עם חבילות תוכנה להפקת מוזיקה, תוספי VST של כלים לעיבוד צליל כמו איקוולייזר, קומפרסור, אפקטים Reverb ו-Delay וכדומה וכלי נגינה וירטואליים. אם עוד אין ברשותכם תוכנת הפקה מוזיקלית מקצועית, זו עשויה להיות הזדמנות טובה להתחיל לעבוד עם אחת. אך חשוב לדעת שתוכנות ההפקה שמגיעות כלולות יחד עם המוצרים הללו הן גרסאות בסיסיות, מה שאומר שהן מוגבלות מבחינות מסויימות. גרסאת ה-Intro של תוכנת ההפקה הפופולרית Ableton Live למשל, שמגיע עם מקלדות שליטה רבות, תאפשר לכם לפתוח רק עד 16 ערוצים בפרוייקט בעוד שתי הגרסאות היקרות יותר לא מגבילות את מספר הערוצים כלל.
נכון לשנת כתיבת המאמר הזה, מרבית תוכנות ההפקה המוסיקלית כבר משתוות אחת לשניה במידה רבה. עם מספיק אימון, תוכלו להגיע לתוצאות זהות בעבודה עם כל אחת מהן. לכן התוכנה הספציפית שתבחרו לעבוד איתה היא החלטה פחות קריטית עבור איכות העבודה שלכם מאשר הזמן שתשקיעו באימון והלימוד כיצד לעבוד איתה. עבור יוצרים רבים שעושים את צעדיהם הראשונים בעולם ההפקה המוסיקלית, עבודה עם פרוייקטים בסדר גודל של 16 ערוצים למשך השנה או השנתיים הראשונות עשויה להיות אופצייה הגיונית. תוכנות הפקה רבות אף מאפשרות שדרוג של גרסא פשוטה לגרסא גבוהה יותר במחיר מוזל.
לחזרה לראש העמוד
חיבוריות

כמו שציינו, מרבית מקלדות השליטה שמוצעות למכירה בימים אלה כוללות חיבור USB למחשבים. עם זאת, ישנם מספר חיבורים נוספים ששווה לתת עליהם את הדעת. כבל ה-USB הוא כל הדרוש לתעבורת נתונים חופשית בין המקלדת למחשב, אך אם יש ברשותכם אוסף של מספר סינטיסייזרים פיזיים למשל סביר להניח שתזדקקו לחיבוריות MIDI כדי שתוכלו לעבוד עם כולם בלחיצת כפתור, מבלי הצורך לנתק ולחבר כל אחד מהם באופן אינדיבידואלי. סינטיסייזרים ישנים שיצאו לפני המצאת ה-MIDI כמו גם דגמים מודולריים מסויימים כוללים מחברי Control Voltage (CV) ו-Gate, ומקלדות שליטה מסויימות יכללו חיבוריות כזו.
מקלדות שליטה כוללות לעתים קרובות גם כניסות עבור פדאל שליטה. החיבור הנפוץ ביותר מאפשר שליטה במשך הצליל (Sustain) באמצעות כל פדאל Damper קלאסי של פסנתר. מקלדות שליטה יקרות יותר לעומת זאת יגיעו לעתים קרובות עם תוכנת מחשב נלווית שתאפשר לכם למפות את כניסות הפדאל לפרמטרים שונים של תוכנת העריכה והתוספים שלכם. גם אם מקלדת השליטה שלכם איננה מאפשרת מיפוי חופשי של הפדאלים, עדיין תוכלו לבצע זאת במידה ואתם משתמשים בתוכנת הפקה מוזיקלית שכוללת פונקציית "MIDI Learn" כמו Ableton Live או Studio One.
לפרטים נוספים וייעוץ אישי מוזמנים תמיד לפנות אלינו דרך מחלקת ״צור קשר״ באתר, בטלפון 03-6700606 או בסניפים.
לחזרה לראש העמוד הקליקו כאן. למחלקת קלידים