מיקסר (בעברית: מערבל), הנקרא גם לעתים "קונסולת מיקסינג", הוא מכשיר אלקטרוני שמקבל אותות צליל ממקורות שונים כמו מיקרופונים, כלי נגינה, נגני CD או מחשבים, מעבד אותם, מאחד אותם ושולח אותם למקומות אליהם הם צריכים להגיע. בין אם מדובר בסיטואציה של הופעה בה יש צורך לנתב את הצליל הנכנס ממספר כלי נגינה גם לרמקולים המרכזיים של המקום (Public Address) וגם לנגנים על מנת שיוכלו לשמוע את עצמם (Monitor) או באולפן שבו יש צורך לנתב ולשלוט בצליל היוצא גם למכשיר ההקלטה או למחשב וגם לאוזניות, מיקסר הוא פיתרון פופולרי. כיום כל תוכנות ההקלטה הממוחשבות (DAW) כוללות מיקסר וירטואלי מובנה, אבל מיקסר פיזי באולפן הוא עדיין הבחירה המועדפת על אנשי סאונד רבים.
מושגים בסיסיים
- ערוצים – הערוץ הוא התחנה הראשונה שהצליל עובר מרגע שהוא נכנס למיקסר. ככל שלמיקסר מספר רב יותר של ערוצים ככה אפשר לחבר אליו יותר כלים. ערוצים מתחלקים לשני סוגים עיקריים: ערוצים מונופוניים (Mono), בעלי כניסה אחת וערוצים סטריאופוניים (Stereo), הכוללים שתי כניסות ומיועדים לחיבור של כלים עם זוג יציאות כמו קלידים או אפקטים חיצוניים. על פי רוב כל ערוץ כולל פיידר (Fader) או פונטציומטר (Knob) שקובע את העוצמה, אקוולייזר (EQ) ששולט באופי הצליל (ע"י שליטה בתחומי תדרים מסויימים של הערוץ: מאפשר למשל להנמיך רק את התדרים הנמוכים או להגביהה רק את הגבוהים), אפשרויות ניתוב מסויימות, שליחות למיקסים נפרדים (עוד על זה בהמשך) ועוד.
- Busses – ה-Busses הם נקודות מפגש בין הערוצים בדרך החוצה מהמיקסר. היציאה הראשית מהמיקסר לרמקולים המכוונים לקהל למשל נקראת ה-Bus הראשי (או Main Bus), בה נפגשים אותות הצליל מכל הערוצים של המיקסר ביחד. אך לרוב המיקסרים קיימים גם Busses נוספים.
סוג נפוץ נוסף של Bus הוא ה-Auxiliary (או בקיצור: AUX). במיקסרים הכוללים Aux Bus אפשר יהיה למצוא יציאה בשם Aux Send, כניסה שתסומן ב-Aux Return ומכוון שיסומן בד"כ באותיות AUX על כל ערוץ. המכוון הזה יקבע באיזה עוצמה "יישלח" הצליל מהערוץ אל יציאת ה-Aux Send, בלי שום קשר לעוצמה שלו ב-Bus המרכזי (המחובר לרמקולים הראשיים). שימוש נפוץ בשליחות ה-Aux הוא למשל בהופעה, על מנת לאפשר לנגנים לשמוע את עצמם באופן מותאם אישית. הסאונדמן יוכל לחבר רמקול שמופנה לנגן (Monitor) ליציאת ה-Send Aux ובכך תתאפשר לו שליטה באיזה כלים הנגן ישמע ובאיזה עוצמה - בלי שום קשר לעוצמה שלהם ברמקולים הראשיים.
שימוש נוסף ב-Aux Bus הוא להוספת אפקטים חיצוניים. מחברים את יציאת ה-Aux Send לאפקט ואת היציאה של האפקט חזרה לתוך המיקסר דרך כניסת ה-Aux Return. כך מתאפשרת שליטה בעוצמת השליחה לאפקט מכל ערוץ בנפרד בעזרת מכווני ה-AUX.
- Groups – ה-Groups (קבוצות, גם: SUB-GROUPS) הן קבוצות שמאגדות לתוכן את הצליל מתוך מס' ערוצים כך שניתן יהיה לשלוט בעוצמתו מתוך פיידר אחד. במיקסר בו קיימות קבוצות כאלו יהיו כפתורים ליד כל ערוץ שישלטו לתוך איזה קבוצה הוא יישלח (בד"כ מסומנים ב-"1-2" או "3-4").
בנוסף יהיו פיידרים השולטים בעוצמת הקבוצות, שממוקמים באופן מסורתי מצד ימין - לפני הפיידרים של היציאה המרכזית. הקבוצות הן כמו למעשה שלב ביניים בין הערוצים ליציאה המרכזית (Main Bus). שימוש נפוץ בקבוצות הוא למשל שליחה של כל ערוצי המיקרופונים של מערכת תופים לקבוצה אחת כך שאפשר יהיה להנמיך או להגביר את כל התופים במרוכז.
Gain – כל ערוץ במיקסר יכלול מכוון Gain (נקרא לפעמים גם Trim) שימצא על פי רוב בראש הערוץ. מכוון ה-Gain שולט באיזה מידה ייכנס צליל לתוך המיקסר. אם אות הצליל נכנס חזק מדי - המיקסר לא יעמוד בלחץ והצליל יתלכך ויתעוות. ברוב המיקסרים קיימת נורה על כל ערוץ המסומנת באותיות CLIP (או PEAK) שמתריעה על עיוות כזה. לכן בהגברת שירה למשל, יש להגביר את מכוון ה-Gain רק עד למצב שגם כשהזמר צועק במלוא הכוח הנורה לא תדלק וכך הערוץ לא יגיע למצב של עיוות. אין להתבלבל בין ה-Gain לפיידר הווליום – מכוון ה-Gain אמנם מוסיף לעוצמה באופן כללי, אך הוא שולט בכמה מהאות ייכנס מכלי הנגינה לתוך הערוץ לעומת פיידר הווליום ששולט באיזה עוצמה יצא האות מהערוץ אל היציאה המרכזית (Main Bus).
- Preamplifier – האות החשמלי שיוצא ממקורות כמו מיקרופונים או גיטרות הוא בדרך כלל חלש מאוד וזקוק להגברה נוספת. ה-Preamplifier (נקרא גם Preamp או בעברית: קדם-מגבר) הוא היחידה בתוך המיקסר שקולטת את הצליל הנכנס מכלי הנגינה השונים, מעבדת אותו ומגבירה אותו כך שיתיאים לעוצמת העבודה במכשיר. אותות חשמליים חלשים, כמו אלה שיוצאים ממיקרופונים, הם חשופים מאוד לרעשים ולכן יש חשיבות רבה לשימוש בקדם-מגבר שקט. לכל קדם מגבר יש השפעה מסויימת על הצליל של הערוץ ולכן אנשי הגברה ואולפן רבים גורסים שעדיף להשתמש בקדם-מגברים שמשאירים את הצליל נקי ונאמן למקור. מסיבה זו חברות רבות שמייצרות מיקסרים מתיימרות לייצר אותם עם קדם מגברים "שקופים", שמשפיעים כמה שפחות על גוון הצליל.
- Insert – סוג של יציאה מתוך הערוץ שיכולה לשמש כשליחה לאפקט חיצוני. בדרך כלל נהוג להגדיר אפקטים חיצוניים (כמו Reverb או Delay) מראש, ולשלוח אליהם את כל הערוצים במקביל דרך שליחת ה-Aux. שיטה זו תורמת לאחידות במיקס מכיוון שכאשר כל הערוצים עוברים דרך אותו ה-Reverb למשל, הדבר יוצר אצל המאזין תחושה שהם נמצאים פיזית בתוך אותו החדר. לעומת זאת, נקודת ה-Insert יעילה כאשר יש צורך לשלוח רק ערוץ ספציפי לתוך אפקט מסויים.
לשליחת ה-Insert קיימות 2 שיטות: בחלק מהמיקסרים קיימת יציאה בשם Insert Send, ממנה יוצא הערוץ אל האפקט, ובנוסף אליה גם כניסה המסומנת ב-Insert Return, אליה מחברים את אות הצליל החוזר מהאפקט למיקסר. במיקסרים אחרים קיימת נקודת Insert שיוצאת לתוך האפקט וחוזרת למיקסר דרך אותו החיבור, שיטה שדורשת כבל מיוחד (כבל Y).
Equalizer – איקוולייזר (או EQ) הוא הכלי שאיתו ניתן לכוון את האיזון בין התדרים של אות אלקטרוני. נהוג לומר שהאוזן האנושית מסוגלת לשמוע כל צליל בין התדרים 20 הרץ – תדרים נמוכים שכמעט לא שומעים, תחושה של אדמה רועדת, ל-20 אלף הרץ – תדרים גבוהים שמתקרבים לאלו שרק כלבים מסוגלים לשמוע. בדרך כלל, ה-EQ במיקסרים מחולק לבין 2 ל-4 מכוונים. לכל אחד מהם יכולת להגביר או להנמיך טווח תדרים מסויים בצליל של הערוץ - מהגבוהים לנמוכים (בדרך כלל יצויין לצד המכוון באיזה תחום תדרים הוא שולט). בחלק מהמיקסרים קיימת אפשרות לקבוע על איזה תחום תדרים ישפיע מכוון מסויים ולעתים קיימת גם אופציית שליטה ברוחב התחום - תחום רחב יותר משפיע על מספר רב יותר של תדרים.
- Compressor – במיקסרים מסויימים תוכלו למצוא בחלק מהערוצים קומפרסורים. הקומפרסור הוא כלי לעיבוד צליל שמטרתו לשמור על ווליום יציב בערוץ. לעתים קרובות קורה למשל שהבסיסט מנגן חזק יותר בקטע מסויים בשיר, או שהזמר פתאום שר חלש יותר, והמיקס יוצא מכלל איזון. במקרים כאלו ניתן לחסוך את הצורך להגביר או להנמיך את הערוצים בכל פעם מחדש על ידי שימוש בקומפרסור, שמייצב את עוצמת הצליל. הוא עושה זאת על ידי הצבת גבול ווליום מסויים שאותו הוא לא נותן לערוץ לעבור, והגברת הערוץ לפיצוי על ההגבלה הזו. בכך הוא מצמצם את הטווח הדינמי של הערוץ – מגביר צליל חלש ומנמיך צליל חזק.
- Reverb – כאשר גלי קול יוצאים ממקור כלשהו (לדוגמא רמקול באולפן) ופוגעים בעצם קשיח כלשהו כמו קיר או ארון, העצם "מקפיץ" אותם בחזרה. התהליך הזה נקרא ריוורברציה, או בקיצור – Reverb. הדבר ניכר לאוזן בעיקר כאשר הרמקול השתתק והצליל שעוד ניתן לשמוע הוא בעצם רק "היחזרים" שקפצו מהקירות או הרהיטים, עד שגם הם משתתקים כאשר הם נבלעים בתוכם. את התהליך הזה בדיוק מחקה אפקט ה-Reverb שניתן למצוא מובנה במיקסרים רבים. בדרך כלל מתאפשרת שליטה בפרמטרים שונים של ה-Reverb כמו אורך ההיחזרים והעוצמה שלהם, מה שבא לדמות שליטה בגודל החדר ובמשטחים שהצליל לכאורה פוגע בהם.
ב-Reverb נעשה שימוש רחב הן בהגברה של הופעות חיות והן בהקלטות אולפן גם להעשרת הצליל וגם לאיחוד המיקס: שימוש באותו אפקט Reverb על מספר צלילים שונים נותן אשליה שהם נמצאים באותו החלל.
Delay – אפקט הידוע גם בשם Echo (הד). הוא קולט צליל, מקליט אותו ואז מנגן אותו שוב אחרי פרק זמן מסויים. בדרך כלל משתמשים בו כך שיחזור על הצליל כמה וכמה פעמים ובווליום נמוך יותר כל פעם. ניתן למצוא אותו במיקסרים רבים, כאשר בדרך כלל מוצעת שליטה על פרק הזמן שלאחריו האפקט ינגן שוב את הצליל ועל מידת הווליום שירד בכל נגינה מחדש.
מיקסרים אנלוגיים ודיגיטליים
מיקסרים אנלוגיים נמצאים בשימוש מ-1970 בערך. במיקסר האנלוגי כל פונקצייה לעיבוד צליל כמו EQ או קומפרסור כוללת מעגל אלקטרוני ייעודי משלה. איפהשהו במהלך סוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 נכנסה לשימוש קונסולת המיקס הדיגיטלית, שהיא בעצם מחשב, והתחילה להוות את הסטנדרט בציוד הגברת הופעות מקצועי ברחבי העולם. היא ממירה את הצליל מהערוצים לכדי אות דיגיטלי, מעבדת אותו דרך שלל פונקציות ממוחשבות כמו EQ או קומפרסור דיגיטליים, ואז ממירה את הצליל בחזרה לאות אנלוגי ושולחת אותו ליציאות המתאימות. גם למיקסר האנלוגי וגם למיקסר הדיגיטלי יתרונות וחסרונות משלהם.
המיקסר האנלוגי – הוא מיקסר פשוט יותר וזול יותר במידת מה מהמיקסר הדיגיטלי. להבדיל ממיקסרים דיגיטליים הם צריך לחפש פונקציות על מסך בתוך מערכת ממוחשבת, באנלוגיים כל הפונקציות פרוסות לפני המשתמש ולכל אחת כפתורי שליטה משלה. זה עושה מיקסרים אנלוגיים ברורחפ יותר לעין וקצת יותר אינטואיטיבי לשימוש. להבדיל מהגרסא הדיגיטלית, בשיטה האנלוגית לא מתבצעת המרה של הצליל לאות דיגיטלי ואז חזרה לאות אנלוגי – תהליך שממוריד מאיכות הצליל במידת מה (אולם קיים ויכוח עד כמה הירידה הזו באיכות באמת מורגשת). בנוסף, במיקסר אנלוגי לכל כניסה יהיו כפתורים נפרדים משלה, להבדיל ממיקסרים דיגיטליים בהם השימוש במחשב מאפשר להשתמש ביותר כניסות מאשר מספר הערוצים הפיזיים במיקסר.
המיקסר הדיגיטלי – הוא מיקסר יקר יותר ועל פי רוב מכיל הרבה יותר אופציות מהמיקסרים האנלוגיים בזכות הגודל הקטן יותר של צ'יפים דיגיטליים בהשוואה למעגלים אנלוגיים. בין האופציות מנועי אפקטים דיגיטליים, קומפרסורים, לימטרים ואקוולייזרים מתקדמים יותר מאלה שנמצאים במיקסר אנלוגי. רבים מהמיקסרים הדיגיטליים כוללים Wi-Fi ואופציות לשליטה מרחוק מ-iPad או מחשב. אופצייה נוספת שקיימת במיקסרים דיגיטליים היא מערכת ה"סצנות", שמאפשרת שמירה של ההגדרות הנוכחיות של המיקסר להזכרות מהירה בעתיד. למרות שהמיקסרים הדיגיטליים מתקדמים יותר, על פי רוב, מהמיקסרים האנלוגיים, הם מעט מסובכים יותר ולוקח זמן רב יותר ללמוד לעבוד איתם.
סוגים נוספים של מיקסרים
מיקסר DJ – מיקסר אליו מחברים תקליטנים את הנגנים שלהם, בין אם מדובר בנגני CD, פטיפונים או דיסק און קי. הוא נועד לשליטה בערוצי הנגן כמו הוספת אפקטים, הנמכה הגברה וכו', והחלפה ביניהם בעזרת מכוון מיוחד שנקרא Crossfader. למכוון זה 2 צדדים, צד ימין קיצון מנגן בעוצמה של 100 אחוז מקור צליל אחד וצד שמאל מנגן מקור צליל שני. ככל שמכוונים את הפיידר יותר שמאלה הוא מוריד מעוצמת המקור הימני ומעלה את עוצמת השמאלי ולהיפך. בדרך כלל מיקסרים יחסית פשוטים שיכללו כניסה או שתיים למיקרופונים ויציאה מקבילה ליציאה המרכזית לאוזני ה-DJ בלבד. המתקדמים שבהם עשויים לכלול אופצייה להפעלה בעזרת מחשב ואינטגרציה עם תוכנות תקלוט שונות.
מיקסר מוגבר – מיקסר הכולל מגבר כוח (Power Amp) לנגינה פשוטה ונוחה דרך רמקולים לא מוגברים, חוסך צורך להתאים ולכוון מגברים לרמקולים. הוא יכלול בדרך כלל את כל הפונקציות שיש במיקסרים לא מוגברים. נעשה בו שימוש רחב במערכות הגברה ניידות.
מיקסר אזורים – מיקסר שנועד לוויסות עוצמת המוסיקה בעסקים ומקומות בילוי וכולל מספר מיקסים שונים לנגינה של מוסיקה שונה בחדרים שונים. לעתים חלק מהפונקציות של המיקסר חבויות על מנת למנוע תקלות שעלולות להיווצר במהלך תפעול של צוות שאינו מתחום הסאונד.
מיקסר אוטומטי – מיקסר פשוט שנועד לתפעול ואיזון אוטומטי של מיקרופונים ונמצא בשימוש בעיקר במשרדים לצרכי שיחות ועידה. המיקסר בדרך כלל כולל אופציה לויסות אוטומטי של העוצמה ופונקציה שמשתיקה לחלוטין את הצליל כאשר היא לא מזהה מישהו מדבר.
לסיכום
לבחירת המיקסר המתאים לכם ביותר, חשבו קודם כל איזה צורך הוא ישרת. להבדיל מאולפן בו יש מקום להקלטה של כל ערוץ בנפרד ועריכה לאחר ההקלטה, הופעות חיות בדרך כלל דורשות מספר ערוצים רב יותר שיספיק גם ללהקות הגדולות ביותר. כמו כן הופעות חיות לרוב דורשות גם מספר רב של שליחות Aux, לחיבור מוניטורים שיספקו לכל נגן בזמן אמת את המיקס הרצוי לו. האם במקום בו תשתמשו במיקסר יהיו אפקטים חיצוניים או שאפקטים פנימיים במיקסר יהוו תוספת יעילה למערכת שלכם? במידה ותקחו אתכם את המיקסר בדרכים אולי תרצו מיקסר קומפקטי יותר או חזק ועמיד יותר. מה מידת דיוק ה-EQ הרצויה לכם? אקוולייזר עם מספר רב של תחומי תדרים עשוי להתאים טוב יותר לאולפנים. מיקסרים עם אקוולייזר גרפי שימושיים להתאמה של הצליל היוצא מהמיקסר למאפיינים האקוסטיים של האולם בו מתבצעת ההופעה.
אתם מוזמנים לעיין ולהתרשם ממגוון המיקסרים באתר שלנו. במידה ותצטרכו עזרה או ייעוץ נוספים נשמח לעמוד לשירותכם בפניות דרך עמוד ה-"צור קשר", בטלפון ובסניפים.
לחזרה לראש העמוד הקליקו כאן.
