תיכנון אקוסטיקה לאולפן הביתי

במאמר הבא נסביר מעט על הבעיות האקוסטיות הנפוצות בהקלטה חובבנית ונציג מספר קווים מנחים שיספקו למוסיקאים ויוצרים בתחילת הדרך הכוונה לתיכנון של אקוסטיקה לאולפן. עבור אולפנים מקצועיים עם תקציבים גבוהים יותר אין תחליף לטיפול מקיף של אקוסטיקאי מנוסה, אך מדריך זה מהווה בסיס טוב למתחילים שיעזור להבין מה הן האפשרויות הקיימות לטיפול בחדר.



החדר

אחד הפקטורים המשפיעים ביותר על הצלחת הטיפול האקוסטי לאולפן הוא ארכיטקטורת החדר. להקמה של אולפן ביתי מומלץ לבחור בחדר סימטרי ככל הניתן, מרוחק ממקורות רעש ומשכנים רגישים ועדיף שכל מידותיו יהיו כמה שפחות דומות. כלומר שהגובה, הרוחב והאורך של החדר יהיו שונים זה מזה. לדוגמא חדר אידיאלי יהיה ברוחב 2 מטרים, באורך 5 מטרים וגובה של 3 מטרים. ככל שהמידות של החדר קרובות יותר אחת לשניה כך ידרש טיפול נרחב יותר בבעיות אקוסטיות נפוצות כמו גלים עומדים (עוד על זה בהמשך) ולכן מומלץ להימנע מראש מחדרים עם מידות זהות לחלוטין. 

בנוסף, עדיף שקירות החדר יהיו עשויים בלוקים, שכן מאסה חוסמת רעש. חדר הבנוי מקירות גבס יהיה בעייתי לעבודה בגלל זליגת רעש נוראית מבחוץ פנימה ובריחה של הצליל מבפנים החוצה. למרות זאת, ניתן לעבוד בחדרים שבנויים מגבס אם הם תוכננו לאקוסטיקה מיטבית כבר משלב הבנייה.

מיקום עמדת ההאזנה

לאחר שמצאנו את החדר המתאים לצרכים שלנו עלינו לבחור איפה למקם את המוניטורים ואת משולש ההאזנה, המורכב מהמיקומים של שני המוניטורים האולפניים ומיקומו של הכסא עליו נשב במהלך העבודה באולפן. בהסבר הבא נתמקד בשיטת טיפול אקוסטי על פיה חציו הקדמי של החדר מטופל לחלוטין וסימטרי לגמרי - כך שהוא מעניק סביבת האזנה שתייצג באופן המדוייק ביותר את המוזיקה הבוקעת מהרמקולים, וחציו האחורי מטופל באופן לא סימטרי כך שהוא מאפשר פיזור מעט אקראי יותר של גלי קול ומעניק צליל שנשמע "חי" יותר, למקרה שנרצה להקליט זמר, זמרת או כלי נגינה שיכולים להרוויח מקצת יותר הדהוד.

למיקום של משולש ההאזנה מומלץ לבחור נקודה בחדר שמאפשרת טיפול שווה בשני צדדיו, כזו שלא מכילה אילוצים לא סימטריים כמו חלון בצד אחד בלבד, דלת, ארון שלא ניתן להזיז, מזגן וכדומה. סימטריה בחלק זה של החדר היא קריטית בתיכנון אקוסטיקה לאולפן. בלית ברירה ואם אין מיקום כזה מתפשרים על המיקום הכי קרוב לכך.

עמדת ההאזנה האידיאלית במבט על.

המרחק בין המוניטורים לנקודת ההאזנה צריך להיות זהה לחלוטין, כלומר ליצור עם זוג המוניטורים והכסא משלוש שווה צלעות. בחדרים קטנים מומלץ ליצור משולש שכל צלעותיו באורך מטר אחד. רוב הרמקולים שמתאימים לחדרים כאלה תוכננו לעבודה במרחק כזה בכל מקרה. תמיד מומלץ לקרוא את הוראות היצרן למקרה שיש לכם רמקול עם טכנולוגיה ייחודית, אך על פי רוב 1 × 1 × 1 מטר יהיה מרחק מתאים. מומלץ למקם את העמדה קרוב ככל הניתן לקיר הקדמי של החדר על מנת למנוע השפעות בין הקיר הקדמי לרמקולים.

טיפול בהחזרים ראשוניים

כאשר רמקול מנגן בחדר, חלק מגלי הקול מגיעים ישירות אל אוזניי המאזין וחלקם מתפזרים ופוגעים בקירות. לאחר הפגיעה של גלי הקול בקיר, הם קופצים ממנו חזרה ויוצרים תופעה שנקראת "החזר ראשוני" - שהוא הגל שמגיע מהקיר אל אוזניי המאזין בעכבה קלה מהצליל המקורי המגיע ישירות מהרמקול. ההתנגשות הזו בין הגלים החוזרים מהקיר לאלה שמגיעים ישירות מהרמקול לאוזנינו יוצרת ביטולים בתדרים מסויימים כך שלא ישמעו כלל ומגבירה תדרים אחרים, כך שהצליל שמתקבל בסופו של דבר באוזן המאזין נשמע מעוות ומרוח. על כן עלינו לטפל בקירות בנקודות בהן פוגעים בו גלי הקול כך שתימנע היווצרותם של החזרים ראשוניים ונישאר עם סביבת האזנה מאוזנת ונקייה מהפרעות ככל הניתן.

השיטה הפשוטה ביותר למציאת הנקודות שדורשות טיפול נגד החזרים ראשונים מערבת מעט עזרה מחבר או חברה. לאחר שמיקמנו את הרמקולים ואנחנו יושבים בנקודת ההאזנה, החבר יצמיד מראה לקיר הצדדי ויתחיל להתקדם בחדר לכיווננו עד שנתחיל לראות במראה את המימברנה של המוניטור. לאחר מכן הוא ימשיך להתקדם עם המראה על הקיר עד שלא נראה בה יותר את השתקפות המימברנה. השתקפות המימברנות במראה שעל הקיר לעינינו כאשר אנו יושבים בנקודת ההאזנה מסמנת לנו את המיקום המדוייק ממנו מגיעים ההחזרים הראשוניים, שבוקעים מהרמקול, פוגעים בקיר ומגיעים לאוזנינו בנקודה זו. יש לסמן על הקיר את הנקודה בה התחלנו לראות את הממברנה ואת הנקודה שהפסקנו לראות אותה, כאשר האיזור המסומן יטופל על ידינו כדי להבטיח מזעור של ההחזרים הראשוניים. מומלץ לקחת עוד מקדם הגנה של כ-10 ס"מ לכל צד, שיאפשר לנו להימנע מהחזרים ראשוניים גם אנחנו זזים מעט בכסא.

כאשר מטפלים בתקרה מומלץ לקחת אזור טיפול נרחב יותר שכן המרחק ממנה שונה מזה של הקירות אבל המיקום של הצדדים בהחלט נותן לנו אינדיקציה באיזה איזור יש לטפל בתקרה.

לטיפול בהחזרים ראשוניים מומלץ להשתמש בספוגים אקוסטיים ייעודים (Absorbers). אין להתבלבל בין מוצר המוגדר כ-"ספוג אקוסטי" לבין ספוגים שנוצרו למען שיכוך של הצליל, שכן סביר למדי שההבדלים ביניהם משמעותיים מאוד ולא ניתן לזהות אותם עם העין בלבד. מדובר על הבדלים בין חומר שמוגדר כ-"תא פתוח" לכזה המוגדר כ-"תא סגור" כאשר באחרון מביניהם ישנה ירידה משמעותית ביכולת הספיגה האקוסטית. מומלץ לבחור במוצרים ייעודיים לאיזון אקוסטי ולא בידוד אקוסטי גם כן, אולם בלית ברירה, במקרים של בעיות אקוסטיות בלתי פתירות ניתן להשתמש בצמר סלעים או צמר זכוכית עם צפיפות של 80 ק"ג למטר שבולעים צליל באופן יעיל במיוחד. בעבודה עם חומרים מהסוג הזה, חובה לבודד את החומר כך שלא יתפורר שכן הוא יוצר גירוי מאוד לא נעים לעור ולא בריא לנשימה. ניתן להשתמש בבדים אווריריים (כל בד שניתן לנשום דרכו אבל לא ניתן לראות דרכו) על מנת לעטוף אותם ולהימנע מסכנה.

טיפול בהחזרים ראשוניים יעשה לקירות הצדדיים בחציו הקדמי של החדר באופן סימטרי, לתקרה בחציו הקידמי של החדר ובאמצע הקיר האחורי. מומלץ להוסיף גם ספיגה מאחורי המוניטורים על מנת למנוע כל השפעה בין הקיר הקידמי של החדר והרמקולים. במידה וצורת החדר אופטימלית, לא נמקם ספוגים אחד מול השני בחלקו האחורי על מנת לאפשר קצת יותר הדהוד שיחמיא להקלטות.

לוכדי בס

כדי להבין את תפקידם של לוכדי בס בתיכנון אקוסטיקה לאולפן, יש להבין תחילה תופעה אקוסטית בשם "גלים עומדים". צליל נע בגלים, והמרחק בין הפסגות של הגלים הללו נקרא "אורך גל", כאשר לכל תדר אורך גל משלו. ככל שתדר נמוך יותר הוא יהיה בעל אורך גל גדול יותר. כאשר אורך גל מסויים הנו זהה לאחת המידות של החדר נוצר הדהוד מוגזם של אותו התדר בתופעה שנקראת "גל עומד".

עיקרון זה למעשה הוא שמשמש לבנייה של כל תיבת תהודה בעולם, מרמקולים ועד גיטרות, אולם ההקצנה הזו בחלל האולפן תיצור לאוזנינו ייצוג לא מאוזן של הצליל שבוקע מהמוניטורים, שישמע מעוות ולא ברור. על מנת להימנע מכך יהיה עלינו להתקין בחדר ספוגים אקוסטיים ייעודיים בשם "לוכדי בס" המתוכננים ספציפית להתמודדות עם תדרים נמוכים (שכן אלו התדרים היחידים שאורך הגל שלהם יהיה גדול מספיק כדי לייצר את התופעה). לרוב נקודות הטיפול המומלצות ביותר למיקום של לוכדי בס הן פינות החדר, שם ריכוז האנרגיה גבוה מאוד וכמו כן בנקודות האמצע של החדר שם יש ריכוז נוסף של אנרגיה.

המושג "לוכד בס" בא לייצג במקור את תיבת ההדהוד של הלמהולץ (Helmholtz Resonator), אך מאז ועד היום נוצרו וריאציות רבות שלו. מדריך זה לא מכסה את אופן התיכנון של לוכד בס מקצועי שמעוצב במיוחד על פי הבעיות בחדר אבל בהחלט יכול להמליץ על כמה אפשרויות פשוטות יותר. ניתן להזמין לוכדי בס בהזמנה אישית מאקוסטיקאים שיודעים לבנות תיבות הדהוד, או לקנות ספוגים שיכולים לתת מענה סביר ביותר לאנרגיה בתדרים הנמוכים. פתרונות כאלו דורשים הרבה מאוד מקום שכן רק ספוגים גדולים ועבים מאוד מסוגלים להשפיע על תדרים הנמוכים מ-100Hz. תמיד מומלץ לטפל באופן אינטנסיבי יותר בחלקו הקידמי יותר של החדר ולהשאיר את חלקו האחורי פנוי יותר כך שיוכל לספק "חיות" שתתאים להקלטות.


טעויות נפוצות של מתחילים

1. קונים אקוסטיקה לפני שיודעים מה הבעיות. אין סיבה לרוץ לקנות מוצרי אקוסטיקה, מעבר לטיפול בהחזרים ראשוניים, לפני שביצעתם מדידה ואתם יודעים מה הבעיות העיקריות בחדר. כספיכם ירד לטמיון אם לא תשקיעו זמן ברכישת הידע סביב הבעיות הספציפיות והטיפול הנכון בהן.

שיטה פשוטה יחסית שמאפשרת להבין איך החדר משפיע על המוסיקה היא באמצעות מיקום של מיקרופון בנקודת ההאזנה בה אתם יושבים, כאשר אתם מנגנים שיר דרך הרמקולים ומקליטים אותו דרך המיקרופון. לאחר מכן ניתן להשוות בין השיר המקורי לצליל שהוקלט ולאמוד את ההבדלים. השיטה לא מהווה תחליף למדידה מקצועית אבל בהחלט יכולה לתת להבליט את הבעיות העיקריות בחדר. ניתן לעשות זאת כמה פעמים עם שירים בעלי תוכן הרמוני מעט שונה כדי למצוא את רוב הבעיות.

2. מזמינים בעל מקצוע ולא מבקשים לבצע מדידות לפני הטיפול ולבצע השוואה של לפני ואחרי. באופן מקצועי, מדידה של יעילות הטיפול היא סטנדרט בריא כאשר מדובר בתחום כה חמקמק.

3. מתייעצים עם 4 אקוסטיקאים שונים ומבצעים רק חצי ממה שכל אחד אומר. אל תעשו את זה. הרבה אנשים מנסים לעגל פינות בכל הנוגע לאקוסטיקה לאולפן והאמת היא שאין עיגול פינות בפיזיקה. השקעה התחלתית גדולה יותר עשויה לחסוך לכם כמות בלתי נגמרת של כאבי ראש בשלב מאוחר יותר. אקוסטיקאים מקצועיים מגיעים רבות לאולפנים שכבר לא ניתן לפתור את הבעיות שעוד נותרו בהם מכיוון שהטיפול האקוסטי הראשוני היה לא יעיל. במצב כזה לעתים קרובות אין פיתרון מלבד להתחיל מחדש. לכן מומלץ לא למהר, להבין איפה הבעיות הספציפיות של החדר ורק אז להתחיל להוציא כספים על טיפול אקוסטי נכון ויעיל.

4. קונים מוניטורים יקרים ולא מוכנים להשקיע באקוסטיקה. הסטיות הכי גדולות בצליל שיתקבל לאוזניכם ינבעו מהאקוסטיקה של החלל ושום מוצר לא יתן שיפור גדול כמו טיפול אקוסטי נכון לחדר. לאחר טיפול כזה בהחלט ניתן להשקיע בציוד אולפני איכותי, אך אם החדר לא מטופל חבל על כל שקל.